ניתן לחלק את סמכות בית המשפט להורות על מעצר לשתי חלקים עיקריים. צו מעצר שניתן על ידי בית משפט עקב סמכות אשר נלקחת מהדין הפלילי וכן צו מעצר שניתן על ידי בית משפט עקב סמכות שנתונה לו בהוראות חיקוק אחרות שאינן פליליות.

 

במאמר זה, אעסוק בסמכותו של בית המשפט להורות על מעצרו של אדם במסגרת הדין הפלילי וזאת לצורכי חקירה.

 

מהו מעצר לצורכי חקירה?

מעצר לצורכי חקירה כשמו כן הוא. במקרה המתאים, בית המשפט מורה על מעצרו של אדם וזאת על מנת לאפשר למשטרה או לגוף חוקר אחר (כגון: רשויות המס לדוגמא או שירות הביטחון הכללי) לבצע פעולות חקירה וזאת כל עוד הנחקר נמצא במעצר מאחורי סורג ובריח.

בעולם העברייני, נהוג לכנות הליך זה בשם "מעצר ימים" וזאת לאור העובדה כי בסמכותו של בית המשפט להאריך את המעצר בימים ספורים בכל עת.

 

האם צו המעצר מוגבל בזמן?

בוודאי. בראש ובראשונה, בסמכות בית משפט להורות על מעצרו של אדם למשך דקה אחת ועד ל15 יום בכל פעם. לאחר סיום תקופת המעצר, במידה וברצון היחידה החוקרת להמשיך ולהאריך את מעצרו של החשוד, עליה להביאה בפני בית משפט ולבקש להאריך את המעצר בשנית וכך חוזר חלילה.

במידה ואדם נשאר במעצר לצורכי חקירה במשך שלושים יום, על היחידה החוקרת להמציא לבית המשפט אישור מהיועץ המשפטי לממשלה או ממי שהוא הסמיך לכך המאשר את בקשת הארכת המעצר.

במידה ולא הוגש כתב אישום במשך 75 יום מתחילת המעצר החשוד ישוחרר ולא יהיה ניתן להורות על המשך הארכת מעצרו.

 

בסמכות איזה בית משפט לדון בבקשת הארכת המעצר?

הסמכות העניינית לדון בבקשת הארכות המעצר בכל העבירות הינה לבית משפט שלום. לאמור, גם אם מישהו נחקר בביצוע עבירה של רצח הדיון בעניינו יערך בבית משפט השלום על אף שבמידה ויוגש כתב אישום, הסמכות לנהל את התיק הפלילי הינה אך ורק של בית המשפט המחוזי.

 

האם יש זכות ערר על החלטת בית המשפט?

כן, ישנה זכות ערר על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, ורשות ערר על החלטת המחוזי כערכאת ערר לבית המשפט העליון.

מהו הרף הראייתי שעל היחידה החוקרת לעמוד בו במידה והיא מבקש להאריך מעצרו של אדם?

הרף הראייתי הינו מדרגה של חשד סביר שהוא כאמור רף ראייתי נמוך מראיות לכאורה. ההבדל בין החשד הסביר לבין הראיות לכאורה איננו אך ורק בגובה הרף שעל המבקשת לחצות, אלא הוא גם נוגע לטיב הראיות.

בעוד ישנם כללים הקבועים בדיני הראיות אשר פוסלים חלק מהראיות להיכנס אל תחומי בית המשפט כגון: מכונת אמת, עדות בת זוג לא בעבירות אלימות, האזנות סתר ללא צו, מידע מודיעני ועוד. בשלב הליך המעצר לצורכי חקירה, בית המשפט יכול להיחשף לראיות בלתי קבילות וכן להורות על הארכת מעצר עקב הצגת ראיות אלו וגיבוש חשד סביר.

חשוב לזכור, ככל שחולף הזמן, על היחידה החוקרת להציג התקדמות בחקירה וכן כי עוצמת ואיכות הראיות עולה ככל שתקופת המעצר מתארכת.

 

מה קורה בסוף החקירה?

במקרה שהחקירה נגמרת יש מספר אפשרויות בכל הנוגע להמשך הארכת המעצר.

א. היחידה החוקרת לא הצליחה לגבש תשתית ראייתית מסוג של ראיות לכאורה לביצוע העבירה והחשוד ישוחרר והתיק כנגדו יסגר.

ב. היחידה החוקרת גיבשה תשתית ראייתית לכאורית וכן מדובר בעבירה בעלת המעלה מסוכנות וברצון התביעה להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים. במצב דברים זה יכול והמדינה תגיש כתב אישום ובקשת למעצר עד תום ההליכים תוך כדי שהחשוד נמצא במעצר (לקריאת מאמר על מעצר עד תום ההליכים לחץ כאן) ויכול והמדינה תגיש הצהרת תובע ותבקש להאריך את מעצרו של החשוד עד לחמישה ימים על מנת לכתוב את כתב האישום ובקשת המעצר ולהגישה לבית המשפט.

ג. יכול והיחידה החוקרת גיבשה תשתית ראייתית מוצקה כנגד החשוד, אך החשד לשיבוש חקירה הוסר ואין מקום להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים. במצב דברים זה, החשוד ישוחרר בתנאים שיקבעו על ידי קצין ממונה או בית המשפט וימתין להליך שימוע פלילי בעניינו (לקריאה על הליך השימוע הפלילי, לחץ כאן)

 

לחץ כאן לקריאה על איך הליך הארכת המעצר מתנהל בבית המשפט

 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה