מתחמי ענישה לפי תיקון 113 לחוק העונשין| עו"ד איתי שוחט

 

מה המשמעות של המונח "מתחמי ענישה" במסגרת גזר דין?

 

מה הם השיקולים בקביעת מתחם הענישה?

 

אם נאשם נשפט על מספר עבירות, האם יש מקום לקבוע מתחם ענישה לכל אחת מהעבירות בנפרד?

 

איך בית המשפט ממקם את עונשו של הנאשם בתוך המתחם?

 

איזו השפעה יש לטענות שנשמעות מצד עורך הדין הפלילי של הנאשם לצורך קביעת המתחם?

 

על שאלות אלו אענה במאמר שבפניכם.

 

 

 

גזר דין

 

לפני שאנחנו נכנסים לעובי הקורה בכל הנוגע לשאלת מתחמי הענישה, חשוב להכיר את המושג "גזר דין".

 

גזר דין ניתן אך ורק בהליך הפלילי וכולל בתוכו רכיב ענישתי כזה או אחר. לאמור, במידה ואשמתו של הנאשם מוכחת בבית המשפט ואין בעניינו טענה אשר שוללת אפשרות גזירת עונשו , כגון הגנה מהצדק, אי שפיות , מחסום התיישנות וכיו"ב על בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם.

 

במסגרת גזר הדין ולאחר שמיעת שלב הטיעונים לעונש, בית המשפט משית עונש או עונשים על הנאשם.

 

גזר הדין יכלול בחובו רכיב של ענישה. יכול ובית המשפט לא יגזור עונש מאסר, אך ישית קנס,עבודות לשירות הציבור, פיצוי וכיו"ב.

 

 

 

מה זה בעצם מתחם ענישה במסגרת גזר הדין?

 

ביום 10.07.12 חל שינוי מהותי בכל הנוגע למלאכת גזירת הדין וזאת לאור כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין.

 

תיקון 113 אשר מעוגן בסעיף 40 לחלק המקדמי של חוק העונשין, חייב את בית המשפט לקבוע מתחם ענישתי לכל עבירה ואישום בגינם הורשע הנאשם.

 

כותרת סעיפי החוק הינה "הבניית שיקול הדעת השיפוטי". משמעות הדבר , כי המחקק רצה להבנות את שיקול הדעת השיפוטי של שופטי בית המשפט בכל הנוגע לשאלת הענישה ועל כן כל שופט חייב לרשום במסגרת גזר הדין, מהו מתחם הענישה. לדוגמא, מתחם הענישה בעבירות פריצה לדירה עומד על בין 12 חודשים ל24 חודשי מאסר.

 

 

 

מה השיקולים בקביעת מתחם העונש ההולם?

 

תיקון 113, מצא לנכון לקבוע כי השיקול המרכזי לקביעת מתחם העונש ההולם הינו הלימה בין סוג העבירה ,חומרתה ונסיבות ביצועה לבין מידת עונשו של הנאשם. לאמור, המחוקק רצה לקבוע מתחם עונש קבוע בין כל בתי המשפט השונים בארץ.

 

אסביר את כוונתי, לפני התיקוםן לחוק, אדם אשר פרץ לדירה באילת היה נשפט לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות לדוגמא, בעוד אותו תיק בדיוק היה מסתיים בשנת מאסר בפועל בבית המשפט השלום בחיפה.

 

המחוקק (כנסת ישראל) רצתה להימנע מהעובדה כי יש פערים גדולים בין בית משפט אחד למשנהו וכן רצה להסדיר את הכללים של "תורת הענישה" בדין הפלילי ועל כן היא חוקקה את תיקון 113.

 

השיקול המרכזי לקביעת המתחם נכון להיום הוא סוג העבירה וחומרתה. כך שמי שנשפט על תיק של דקירות (חבל חמורה) יקבע לו מתחם עונש של מאסר בפועל בעוד מי שנשפט על תיק של דחיפה (תקיפת סתם) ככל הנראה שיקבע לו מתחם ענישה של מאסר על תנאי עד עונש של עבודות שירות.

 

חשוב להבהיר, בקביעת המתחם, בית המשפט לא שוקל שיקולים של :עבר פלילי,נסיבות אישיות של הנאשם וכיו"ב אלא רק שיקולים הקשורים בחומרת העבירה ומידת העונש הראוי.

 

 

 

מיקום עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

 

לאחר שבית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם, עליו למקם את עונשו של הנאשם בתוך המתחם.

 

בשלב זה נכנסים לתמונה שיקולים רבים אשר עובר לתיקון לא היו מצויינים בחוק.

 

בין יתר השיקולים, בית המשפט שוקל שיקולי שיקום, עבר פלילי,נסיבות אישיות,הודיה,הבעת חרטה, נסיבות ביצוע העבירה, מצב נפשי בעת ביצוע העבירה ועוד ועוד,הישנות עבירות,גמילה מסמים ועוד.

 

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם במידה והוא מאמין שיש סיכוי כי הנאשם השתקם או נמצא בהליכי שיקום. כך שבמידה ונקבע מתחם עונש הולם של מאסר בפועל, אך העורך הדין הפלילי מעלה טענות בכל הנוגע להליכי שיקום ובית המשפט מקבלם. לבית המשפט סמכות לקבוע כי הנאשם לא ירצה מאסר בפועל על אף שמדובר בתיק של מתחם עונשי של מאסר בפועל וזאת משיקולי שיקום.

 

לעומת זאת, במידה ובית המשפט מוצא לנכון לקבוע כי מדובר בנאשם מסוכן לציבור אשר נכנס ויוצא מבית האסורים פעם אחר פעם, אין לו סמכות לחרוג לחומרה ממתחם העונש ההולם, אך הוא יקבע את עונשו של הנאשם ברף הגבוה של מתחמי הענישה.

 

במידה ובית המשפט איננו מוצא לנכון לקבוע כי יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם, אזי הוא יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש וזאת על סמך מספר רב של שיקולים שהובאו לעיל.

 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה

 

 

 

זמין 24 שעות ביממה | 054-2801449 |schoat@gmail.com | פקס: 077-4703357