מעצר קטינים|עו"ד איתי שוחט

 

על פי החוק הנוער, קטין נחשב למי שגילו בעת העמדתו לדין הינו בן 12-18 שנים. חשוב להבהיר, מי שמבצע עבירה ואין זה משנה מהי חומרתה מתחת לגיל 12 איננו חב בפלילים כלל.

חוק העונשין איננו מבדיל בכל הנוגע לאחריות הפלילית למי שהינו קטין לבין בגיר, לאמור, אין זה משנה מבחינת השאלה האם בוצעה עבירה פלילית בכל הנוגע לאדם מעל גיל 18 ולאדם מתחת לגיל 18. אך בכל מה שקשור להפעלת סנקציות פליליות , יש הבדל מהותי בין בגיר לקטין.

במאמר זה, אסקור בקצרה הבדלים בכל הנוגע לדיני המעצר בעניינים של קטינים אל מול בגירים.

 

רשימת השיקולים במעצר קטינים אל מול בגירים:

דיני המעצר מעצם טיבם הם מורכבים ועל מנת לשנוכל לצלול לעומק הנושא בכל הנוגע למעצר קטינים, יש צורך להכיר במעט את דיני המעצר באופן כללי.

ניתן לחלק את דיני המעצר לשלושה חלקים עיקריים:

א. מעצר על ידי ק.מומנה (לקריאת מאמר מפורט בנושא זה לחץ כאן)

ב.הארכת מעצר לצורכי חקירה (לקריאת מאמר מפורט בנושא זה לחץ כאן)

ג.מעצר עד תום ההליכים המשפטיים (לקריאת מאמר מפורט בנושא זה לחץ כאן)

באופן עקרוני, דיני המעצר בעניינם של בגירים קובעים, כי גם אם מבוצעת עבירה ואין זה משנה חומרתה, על בית המשפט לתור אחר חלופה אחרת אשר פגיעתה בחירותו של הנאשם או החשוד פחותה. משמעות הדברים היא, כי הכלל המנחה הראשוני בעניינים של בגירים הוא כי יש לבחון שחרור והמעצר צריך להיות המוצא האחרון.

בעניינם של קטינים נקבע, כי לא רק שיש מקום לבחון חלופת מעצר , אלא בעוד בית המשפט שוקל שיקולים בעניינים של קטינים בראש ובראשונה עליו לשקול שיקולים הנוגעים לשיקומו של הקטין.

משמעות הדברים היא ברורה, לא רק שבית המשפט צריך לבחון חלופה שפגיעתו בחירותו של הקטין פחותה, אלא בראש מדרג השיקולים עליו לשקול שיקולי שיקום והחזרת הקטין לחברה במקום מעצרו.

על כן, ניתן לראות קטינים משוחררים בתיקים חמורים בניגוד לבגירים כגון בעבירות :רצח,הריגה,סחר בסם,אלימות חמורה, אינוס וכיו"ב.

 

מסגרות שיקומיות אחרות בעניינם של קטינים אל מול בגירים:

בתי המשפט אינם נוטים לשחרר בגירים למוסדות שיקומים אלא רק במידה והם עומדים במספר מבחנים מצטברים שנקבעו בבית המשפט העליון.

בעניינם של קטינים המצב הוא הפוך לחלוטין, בתי המשפט יעשו כל מאמץ למצוא לקטינים מסגרת שיקומית חוץ ביתית במקרים המתאימים. קטינים אשר מעורבים בעבירות חמורות או מגיעים מרקע סוציואקונימי ירוד, משוחררים למסגרות של חסות הנוער או מסגרות חוץ אחרות על מנת לאפשר את שיקומים.

מסגרות אלו משמשות פעמים רבות כמסגרות בתנאי פנימייה תוך פיקוח צמוד והדוק של מדרכים, עו"ס, משקמים וכיו"ב.

בנוסף מופעלות מסגרות רבות הנוגעות לגמילה של קטינים מסמים או אלכוהול וכן טיפול בקטינים אשר ביצעו עבירות מין.

מסגרות אלו, מהוות מסגרות תומכות אשר מאפשרות מצד אחד שיקומו של קטין ומצד שני הוצאתו מאחורי סורג ובריח.

 

הליכי השיקום במעצר כשיקול בשאלת העונש בבית משפט לנוער:

הליכי השיקום בזמן המעצר יכולים להוות בבוא העת המנוף העיקרי להקלה עם הקטין בשאלת עונשו.

כפי שעל הבית המשפט לשקול שיקולי שיקום כשיקול עיקרי בכל הנוגע לדיני המעצר, כך על בית המשפט לנוער ליתן משקל נכבד לעובדה כי הקטין עבר הליכי שיקום בעודו שוקל את מהו העונש הראוי.

על העורך הדין הפלילי אשר מייצג את הקטין, לעלות בפני בית המשפט לנוער את כלל הליכי השיקום אותו עבר הקטין ומשמעותם על פי חוק הנוער.

פעמים רבות, קטינים אשר עברו הליכי שיקום נרחבים, עונשם יגזר לענישה קלה מאוד אשר איננה כוללת עונש מאסר כלל. יש ובית המשפט יתן צו המורה על החזקת הקטין בתנאי פנימייה במסגרת הצו העונשי וזאת במקום להשית עליו עונש מאסר כזה או אחר.

 

        צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה

 

 

 

זמין 24 שעות ביממה | 054-2801449 |schoat@gmail.com | פקס: 077-4703357