אדם נכנס למכולת ומכניס לכיסו חפיסת שוקולד מבלי שבכוונתו לשלם על כך. האם יש מקום לעצור אותו במידה ומגישים כנגדו כתב אישום? אותו מקרה, רק אותו אדם נכנס לחנות תכשיטים וגונב יהלום בשווי של מיליון ₪, האם עכשיו יש מקום לעצור אותו?

במאמר זה, אפרט בקצרה את המקרים בהם יש עילה לעצור אדם וזאת תוך כדי שאני מתייחס בפירוט לעבירות רכוש.

 

מה היא עילת מעצר?

עילת המעצר מהווה את המקור המשפטי אשר מאפשר לבית המשפט לשלול חירות של אדם וזאת לפני שהוא הורשע בביצוע עבירה. על כן, עילת המעצר מורכת משני חלקים עיקריים.

• תשתית ראייתית לכך שאדם ביצע עבירה פלילית שהיא מסוג עוון ומעלה.

• במעשיו יש מסוכנות כלפי הציבור, רכושו של הציבור או כלפי אדם מסוים.

זאת אומרת, שאם למשל נראה על פניו כי אדם הוא מסוכן לציבור, אבל הוא לא ביצע עבירה או יותר נכון אין ראיות לכך שהוא ביצע עבירה, לא ניתן לעצור אותו. מצד שני, נצא מנקודת שיש ראיות לביצוע עבירה אבל לא נגלית מסוכנות מביצוע העבירה, כגון מקרה של רשלנות, אז גם לא ניתן להורות על המעצר.

במידה והרשות אשר מבקשת לעצור, עומדת בשני המבחנים הללו, הן התשתית הראייתית והן המסוכנות, אז לבית המשפט קמה סמכות משפטית להורות על מעצר והכול בהתאם לאופי ההליך. (לקריאה על הארכת מעצר לצורכי חקירה לחץ כאן, לקריאה על הארכת מעצר עד תום ההליכים לחץ כאן)

 

האם עבירות רכוש מקימות עילת מעצר של מסוכנות?

שאלה זו נשאלה פעמים רבות בפסיקה, אך לפני שנענה על שאלה זאת, עלינו לסקור בקצרה את התפתחות החקיקה בנושא.

לפני 1996, החוק לא כלל רשימה של עילות מעצר. כתוצאה מכך, לבית המשפט היה שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לשאלה של עילות מעצר. בשנת 1996 לאחר חקיקת חוק המעצרים החדש (חוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה מעצרים- התשנ"ו-1996) סמכות זו צומצמה עקב רשימת עילות המעצר בחוק עצמו.

עילות המעצר הקבועות בחוק הינן: עבירות המתה, אלימות, אלימות בתוך המשפחה, שיבוש מהלכי משפט והימלטות מאימת הדין.

המחוקק הוציא מתוך הרשימה את עבירות הרכוש באופן מכוון.

 

האם אדם שגנב מיליונים חסין מפני מעצר?

לא, בית המשפט דן בשאלה וקבע כי יש עבירות רכוש אשר מקימות עילת מעצר. פס"ד הקובע את הלכה זו, נקבע בתיק בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נגד מ"י בבית המשפט העליון.

באותו מקרה, הגיעה חבורה של גנבי רכבים מקצועיים לסוכנות רכבי יוקרה, תוך כדי הפעלת אמצעים מתוחכמים הם הצליחו לגנוב רכבי יקרה בשווי מאות אלפי שקלים. לפני ביצוע העבירה, החבורה תכננה לפרטי פרטים את המעשה העברייני, שכפלה מפתחות ועוד.

בפני בית המשפט העליון, טענו הסנגורים של רוסלן פרנקל שאין מקום לעצור אותו לאור העובדה כי עבירות רכוש אינן מקימות עילות מעצר.

בית המשפט העליון קבע, כי במידה והמעשה העברייני הוא מתוכנן ומתוחכם אז הוא מקים עילת מעצר. בנוסף נקבע, כי במידה ושווי הגניבה מגיע לסכומי כסף גבוהים, דבר זה מקים עילת מעצר עצמאית. לבסוף עם השנים נקבע כי במידה ומדובר בעבריין רכוש סדרתי (רצידיוויסט), דבר זה מקים עילת מעצר.

 

אםביצעתי עבירת רכוש שכן מקימה עילת ממעצר, אין אפשרות לשחרר אותי בערובה?

בוודאי שיש, לאחר שבית המשפט קבוע כי קיימת עילת מעצר , על בית המשפט בהתאם להוראות החוק לבחון חלופת מעצר במידה ויש מקום לכך. במידה ונמצאת חלופת מעצר ראויה, בית המפשט יורה על שחרור.

בסופו של יום, ניתן לציין כי הסיכוי להשתחרר בערובה בתיק של עבירות רכוש פשוטות גבוה במספר מונים מאפשרות השחרור בתיק עבירות אלימות קל של תקיפה סתם או עבירות אלימות במשפחה.

 

לחץ כאן לקריאת  מאמר של עורך דין איתי שוחט בנושא "הארכת מעצר עד תום ההליכים"

 

לחץ כאן לקריאת מאמר של עורך דין איתי שוחט בנושא "הארכת מעצר לצורכי חקירה"

 

לחץ כאן לקריאת מאמר של עורך דין איתי שוחט בנושא "מעצר על ידי קצין ממונה"

 

לחץ כאן לקריאת מאמר של עורך דין אית שוחט בנושא "הארכת מעצר"

 

לחץ כאן לקריאת מאמר בנושא דיני מעצרים באופן כללי

 

לחץ כאן לצפייה בשחרורים בעבירות חמורות בתיקים בהם ייצג עו"ד איתי שוחט בפני בית המפשט העליון והמחוזי.

 

 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה