הארכת מעצר | עו"ד איתי שוחט

סמכותו של בית המשפט הפלילי בניגוד למותבים אחרים לשלול את חירותו של אדם מסוים ולהורות על מאסרו או על מעצרו לתקופות שונות.ההבדל העיקרי בין מעצר למאסר נעוץ במונח עצמו, בעוד מאסר מושת על מי שהורשע בביצוע עבירה וכבר איננו בחזקת חף מפשע מעצר מושת על מי שחזקת החפות חלה עליו ומשפטו עדין לא החל.

 

דיני המעצר הפלילי מתחלקים לשני חלקים עיקריים. הראשון מעצר לצורכי חקירה שאף מכונה מעצר ימים, הליך המעצר השני הינו הליך מעצר עד תום ההליכים. במאמר זה אסקור בקצרה את הוראות החוק שעומדות מאחורי שני הליכי המעצר, הפרוצדורה, סמכות ובית המשפט ותפקידו של עורך הדין הפלילי בהליכים אלו.

 

סמכות בית המשפט להורות על מעצרו של אדם במסגרת מעצר לצורכי חקירה נעוץ בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 אשר מעתה במאמר זה אתייחס אליו כחוק המעצרים.

מהותו של מעצר הימים לאפשר למשטרה לחקור וזאת שהחשוד נמצא מאחורי סורג ובריח. בסמכותו של ק.משטרה להורות על מעצרו של אדם למשך 24 שעות (למעט חריגים שונים) וזאת במידה וקיים חשד סביר ומסוכנות כלפי הציבור.

 

לאחר 24 שעות במידה והמשטרה רוצה ולהמשיך את המעצר, עליה להגיש בקשה לשופט תורן בבית משפט השלום ולבקש ולהאריך את מעצרו של החשוד למשך תקופה של תעלה על 15 יום. בשלב זה, החשוד וסנגורו אינם נחשפים לחומר החקירה כלל והכול חסוי. 

במהלך הדיון בבית המשפט, מגיש השוטר את חומר החקירה וסיכום חומר החקירה לבית המשפט, בשלב זה השוטר מוזהר על ידי בית המשפט והוא עומד בפני חקירה נגדית מטעם ב"כ החשוד, בסיום החקירה הנגדית מסכם הסנגור וטוען על מנת לשחרר את החשוד. 

בית המשפט, בוחן האם קיים חשד סביר בתיק החקירה, חשד סביר יכול להיות מורכב מראיות בלתי קבילות בבית המשפט וכן עוצמותו פחותה באופן משמעותי מראיות לכאורה לדוגמא. בשלב מקדמי זה, החשד הסביר איננו מספיק לצורך הגשת כתב אישום אך הוא יכול לשמש בסיס להארכת מעצר של מספר ימים.

 

עת התקדמות החקירהעל ציר הזמן,בית המשפט יבקר ויבחן האם יש התקדמות משמעותית בחקירה. כמובן שבין יתר השיקולים ישקול בית המשפט את חומרת העבירה, הבסיס הראייתי מבחינת החשד הסביר, המסוכנות הנגלית מביצוע העבירה לכאורה וכיו"ב.

על פי החוק, מעצרו של אדם הינו המוצא האחרון ועל בית המשפט לבחון אפשריות אחרות כגון מעצר בית ,הרחקה או תנאים אחרים לפני החלטה על מעצר. לצערנו, בתי המשפט נוטים באופן ברור לעצור מאשר לשחרר גם אם מדובר בעבירות אשר אינן מקימות עילות מעצר על פי החוק כגון עבירות רכוש.

 

סמכותו של בית המשפט לעצור למשך שלושים יום כאמור בכל פעם ל15 ימים, לאחר מכן לבית המשפט יש סמכות לעצור לעוד 45 יום נוספים באישור היועץ המשפטי לממשלה.על החלטת בית המשפט השלום יש זכות ערר לבית המשפט המחוזי ועל החלטת בית המשפט המחוזי בערר יש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון. 

 

לסיכום חלק זה של הארכת מעצר ימים, ניתן לציין כי לבית המשפט סמכות לשלול חירותו של אדם גם אם בסופו של יום לא יוגש כנגדו כתב אישום או שהוא יורשע בביצוע עבירה, אך מנגד הסמכות של בית משפט היא לעצור לתקופה קצרה (עד 30 יום ללא אישור יועמ"ש)  ועדין על המעצר להיות המוצא האחרון.

 

מעצר עד תום ההליכים שונה בתכליתו ממעצר לצורכי החקירה. בראש ובראשונה עסקינן במעצר לאחר סיום החקירה ורק ביחד עם הגשת כתב אישום. בפרק נוסף בקובץ מאמרים זה אעסוק במשמעותו המשפטית של הגשת כתב אישום, אך לצורך מאמר זה, יש לציין כי מדובר כבר בשלב בו תובע או פרקליט קראו את התיק, מצאו לנכון לקבוע על פי מבחן בית המשפט העליון בעניינו של זאדה כי יש תשתית ראייתית מספקת והחליטו להגיש כתב אישום.

 

סעיף 21 לחוק המעצרים מסדיר את סמכות בית המשפט והעקורנות מאחורי נושא מעצר. בשלב זה לנאשם יש זכות לקבל את חומר החקירה במלואו , הוא מודע לרשימת העדים בתיק וכן יש באפשרותו לנתח משפטיתית את הסוגויות אשר עומדות בפניו.

שלב מעצר עד תום ההליכים מתנהל כהליך נלווה לכתב האישום ועל כן, הוא מוגש לבית המשפט שדן באישום. לאמור, במידה והוגש כתב אישום על עבירת תקיפה בת- זוג שהיא כאמור עבירה בסמכות בית משפט שלום, אזיי במידה ותוגש בקשה למעצר עד תום ההליכים על ידי המדינה היא תוגש לבית המשפט השלום. במידה ומוגש כתב אישום בגין עבירת רצח לבית המשפט המחוזי, בקשת מעצר עד תום ההליכים תוגש לבית המשפט המחוזי.

 

בשלב זה, בית המשפט איננו בוחן חשד סביר, אלא עליו לקבוע כי ישנה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האשמה. אומנם בשלב זה בית המשפט איננו שומע עדים, אך הוא יוצא מנקודת הנחה כי לכאורה כל מה שנאמר בתיק הינו אמת והוא איננו נכנס לשאלות של מהימנות העדים בשלב זה. על כן, בשלב זה של המעצר, על המאשימה להוכיח כי על סמך העדים וראיות אחרות בתיק קיימת תשתית ראייתית לכאורית שתוביל להרשעה בתיק.

הצדדים טוענים בפני בית המשפט כל אחד בתורו בנוגע לתשתית הראייתית ולאחר שבית המשפט שמע אותם, הוא קורא את התיק בעיון רב ובסופו של יום מגיע להחלטה האם קיימת תשתית ראייתית מספקת או שמא לאו. במידה ואין תשיתית ראייתית לכאורית כלל הוא מחוייב להורות על שחרורו של הנאשם ללא כל תנאי, במידה ויש פגיעה בתשתית הראייתית אך לא באופן אשר שולל אותה לחלוטין, על פי הלכת בית המשפט העליון יש מקום להורות על שחרור בתנאים וזאת גם בעבירות חמורות ביותר כגון רצח,אינוס וכיו"ב.

 

במידה ובית המשפט מצא לנכון לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית, עדין על פי החוק המעצר הינו המוצא האחרון ועל בית המשפט לעשות כל שביכולותו על מנת לתור אחר חלופה שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה.

בית המשפט בשלב זה, שוקל שיקולים של מסוכנות, חשד לשיבוש הליכי משפט, עברו הפלילי של הנאשם, טיב המעשה, חלופת המעצר המוצעת, גיל הנאשם ועוד.

 

בכל הנוגע לחלופת המעצר המוצעת, בית המשפט בוחן את המרחק ממקום ביצוע העבירה, מי הם האנשים אשר ישהו יחד עם הנאשם ויודיעו למשטרה במידה ויש הפרה , אפשרות של איזוק אלקטרוני, השתת ערבויות כספיות נכבדות וכיו"ב.

בעניין זה, בית המשפט יכול להעזר בשירות המבחן על מנת לקבל תסקיר מעצר אודות הנאשם וחלופת המעצר המוצעות.

 

במידה ובית המשפט מחליט לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים, הארכת המעצר הינה לתשעה חודשים ובמידה והמשפט לא מסתיים עד אז, יש לבית המשפט העליון סמכות יחודיית לפי סעיף 62 להורות על הארכת מעצר למשך 90 יום בכל פעם עד למתן הכרעת דין.

 

ככלל חשוב לזכור, כי חלק נכבד מעבודתו של הסנגור הינה בתחום דיני המעצר, הן המעצר עד תום ההליכים והן מעצר לצורכי חקירה. ישנם משמעויות רבות לשאלת המעצר בכל הנוגע לאופן ניהול התיק, אפשרות התת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לנאשם משוחרר בערובה, אפשרויות שיקום,הסדרי טיעון ונושאים אחרים. על כן ישנה חשיבות להשקיע מאמץ רב בניסיון להביא לשחרור הלקוח בכל מחיר.
 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה

 

 

 

 

 

זמין 24 שעות ביממה | 054-2801449 |schoat@gmail.com | פקס: 077-4703357

 

זמין 24 שעות ביממה | 054-2801449 | schoat@gmail.com | פקס: 077-4703357

צרו קשר בכל עת, גם בשעות הקטנות של הלילה  ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה