ניהול תיק פלילי

משרדנו מתמחה בניהול תיקים פלילים בבית המשפט וזאת תוך בחינת חומר הראיות בתיק החקירה, חקירת עדים בבית משפט והכול תחת המטרייה המשפטית המתאימה. עו"ד שוחט ניהל עשרות רבות של תיקים פלילים ובין היתר בעבירות חמורות בסמכות הרכבים של בית המשפט המחוזי.

 

 

מה זה תיק פלילי?

עת נגמרת חקירת המשטרה, מועבר התיק לעיון תובע אשר לאחריו מתקבלת החלטה האם להעמיד לדין אם הנאשם באמצעות הגשת כתב אישום או שמא אין מספיק ראיות להגשת כתב אישום.

ברגע בו הוחלט כי יש מספיק ראיות ואין מקום לסגור את התיק בעילה של העדר עניין לציבור, מחויב התובע על פי חוק סדר הדין הפלילי וכן הלכת בית המשפט העליון להגיש כתב אישום לבית המשפט שלו הסמכות העניינית והמקומית.

עצם הגשת כתב אישום הופכת את חקירת המשטרה לתיק פלילי, מחלקת ניתוב התיקים של בית המשפט, קובעת את מספר הליך, המותב (שופט) שידון בתיק ואת התאריך לתחילת המשפט.

 

כתב אישום

תיק פלילי מוגש על ידי הגשת כתב אישום לבית המשפט. 

כתב האישום מוגש על סמך הפרוצדרה הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי. על כתב האישום להכיל את שם הנאשם, תעודת הזהות, מקום מגוריו להמצאת דואר וזימונים, שם רשות התביעה ודרך הפנייה אליה.

החלק העיקרי של כתב האישום כולל את פרק העובדות אשר מגבשות את העבירה הפלילית והאשמה. על העובדות להיות כתובות בצורה ברורה כך שכל אדם יבין. בסיום פרק העבודות יש את חלק הוראות החיקוק בו המדינה מפרטת בגין איזו עבירה לפי חוק העונשין עומד האדם לדין. 

לאחר מכן מצורפת רשימת עדי התביעה אשר כוללת את השוטרים שחקרו את התיק, אזרחים שמפלילים את הנאשם וכן מומחים כאלה ואחרים.

בנוסף על המדינה ליידע את הנאשם ובית המשפט אם בכוונתם לעתור לעונש מאסר בפועל (אזהרת מאסר) במידה והנאשם יורשע וכן האם בכוונתם לחלט רכוש שנתפס.

בסיום על התובע לחתום על כתב האישום.

 

תחילת המשפט

תחילת המשפט נפתח בהקראת כתב האישום לנאשם ואז על הנאשם לפי חוק סדר הדין הפלילי למסור את תשובותו. 

במידה והנאשם מודה בעובדות אשר מקימות עבירה ואין לא טענה מקדמית אחרת, בית המשפט ירשיע אותו בביצוע העבירות. במידה והנאשם טוען כי הוא לא ביצע את העבירות עליו לפרט האם הוא היה במקום,מה הוא עשה, האם הוא מכיר את המתלונן וכו'. אין זה מספיק שהנאשם יגיד שהוא לא אשם.

הנאשם יכול לבחור לא לענות לכתב האישום או לא להגיב, אך אז הוא יצטרך לשאת במחיר ראייתי לכך שכל אמירה שלו מעל דוכן העדים כעד הגנה תפורש על ידי בית המשפט כשקר.

לאחר סיום ההקראה עורך בית המשפט בירור קצר מה הם העובדות המוסכמות על הצדדים והאם יש עדים שאפשר להגיש את אמירותהם מבלי לחקור אותם. לאחר מכן בית המשפט קובע מועדים להוכחות ובכך המשפט מתחיל.

 

הוכחות 

הליך ההוכחות הינו לב ליבו של הליך המשפט הפלילי. 

בית המשפט שומע ראיות וזאת בהתאם לפקודת הראיות ולחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט הפלילי אינו מוסמך לקבל ראיות בלתי קבילות גם אם הצדדים מסכימים על כך בניגוד להליך אזרחי.

במהלך המשפט, מעידה התביעה את עדיה בחקירה ראשית ולאחר מכן לנאשם יש זכות לחקור את העדים בחקירה נגדית. בסיום פרשת התביעה,לנאשם סמכות לטעון כי המדינה לא הוכיחה שהוא ביצע עבירה (אין להשיב על האשמה) ואז בית המשפט יכול להורות על זיכויו של הנאשם או לדחות את הטענה (במרבית המקים כך יקרה) ולהורות לנאשם להשיב לאשמה.

הנאשם יכול לבחור להעיד להגנתו או לחילופין יכול לבחור שלא להעיד. בנוסף הנאשם יכול להעיד עדים נוספים. כאן התפקידים מתהפכים והנאשם מעיד בחקירה ראשית וכך גם העדים מטעמו ולאחר מכן המדינה חוקרת את אותם עדים בחקירה נגדית.

כלל ההליך מתועד על גבי פרוטוקול ויש פעמים בתיקים חמורים שהוא מוקלט ומתומלל לאחר מכן.

לאחר סיום הליך ההוכחות, הצדדים מסכמים את המשפט, תוך הפנייה לפרוטוקול הדיון, פסיקה, עקרונות החוק וכיו"ב.

 

הכרעת דין

לאחר שלבה הסיכומים, בית המשפט קורא את התיק ואת סיכומי הצדדים ומכריע את הדין. בית המשפט יכול לבחור בשלושה דרכים עיקריים. לזכות את הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום, להרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום או לזכות אותו בחלק ולהרשיע אותו בחלק. בנוסף במידה וניתנה לנאשם זכות להתגונן כראוי, בית המשפט יכול להרשיע את הנאשם בעבירות אחרות שלא מופיעות בכתב האישום.ישנם מקרים נדרים בהם בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה אך הוא אינו מרשיע אותו לאור העובדה כי הרשעה תפגע בשיקומו. עקרון זה נקרא אי הרשעה והוא קשור לשיקולים עונשיים בלבד. 

 

גזר דין

במידה ובית המשפט הרשיע את הנאשם, עליו לגזור את דינו. בית המשפט כבול לסמכות הנתונה מתוקף החוק בנוגע לעונש. 

בית המשפט בשאלת העונש שוקל שיקולם רבים. בין היתר, עבר פלילי, נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות חיים של הנאשם, התוצאה מביצוע העבירה וכיו"ב.

בית המשפט יכול לבקש ולקבל תסקיר מקיף משירות המבחן אודות הנאשם וכן הוא יכול לבקש במקרים מתאימים תסקיר קורבן לגבי נפגע העבירה (בעיקר בעבירות מין)

השיקולים אותם שוקל בית המשפט עוגנו לאחרונה במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין אשר נקרא "הבניית שיקול הדעת השיפוטי".

מסגרת חוקית זו, מחייבת את בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם לכל עבירה ועבירה וכן לקבוע את עונשו של הנאשם, אם בתוך המתחם בקצה עליון או התחתון או מחוצה לו כתוצאה משיקולי שיקום.

 

ערעור

אין ערעור על הליכי ביניים במהלך ניהול תיק פלילי. הכוונה שאי אפשר נגיד לערער על הכרעת הדין לפני שנגזר דינו של הנאשם. רק בעת סיום ההליך כולו, ניתן לערער בזכות לערכאה מעל הערכאה בה נשפט הנאשם. מי שנשפט בשלום יערער בזכות למחוזי ומי שנשפט במחוזי יערער בזכות לעליון. 

מי שערער למחוזי יכול לאחר קבלת פסק הדין להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

מי שלא משלים לאחר מיצוי כל הליכי הערעור בזכות וברשות יכול גם להגיש בקשת חנינה לנשיא.

 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה

 

זמין 24 שעות ביממה | 054-2801449 |schoat@gmail.com | פקס: 077-4703357