שיבוש מהלכי משפט

 

מהי עבירת שיבוש מהלכי משפט?

עבירות שיבוש מהלכי משפט מתייחסות הן לשיבוש מהלכי משפט עצמן והן לשיבוש הליכי חקירה.

כך שאם אדם עומד לדין על כך שהוא פעל לשבש חקירה, אז העבירה תהיה שיבוש מהלכי משפט כי אין עבירה בחוק של שיבוש מהלכי משפט.

 

יש עבירות אשר נוגעות במישרין להדחת עדות והדחה בחקירה, אך פה מדובר במעשה שנועד להניע מאדם למסור עדות, בעוד שיבוש מהלכי משפט יכול להיות דברים כוללנים יותר כגון תמיכה באליבי שיקרי, מסירת עדות שקרא וכיו"ב.

 

 

האם חשוד יכול לעמוד לדין בגין חשד לשיבוש מהלכי משפט?

לא, אומנם על כל אדם כולל נחקר למסור אמת בחקירה או בעת מסירת עדות. אך לנחקר יש זכות לא להפליל עצמו. זאת אומרת, הוא יכול לשקר לגבי אליבי, מקום הימצאו, עם מי הוא היה ועוד דברים שימצא לנכון כל עוד הוא לא משקר ומפליל אנשים אחרים בדברי שקר. 

כל עוד דבריו של הנחקר הינם לגביו, הוא לא משבש את החקירה כי לזכותו אפשרות להגיד כל שעולה על רוחו במסגרת החקירה.

אם אדם נחקר בחשד לביצוע עבירה, ומוסר אליבי בחקירה ולאחר מכן הוא מוקלט תוך שהוא מנסה לגרום לאדם מסוים לתמוך באליבי שיקרי אזיי הוא יועמד לדין על עבירה של שיבוש מהלכי משפט, אך כל עוד הוא בסטטוס חשוד, אין שום אפשרות שהוא יעמוד לדין בגין מסירת שקרים בחקירה בלבד.

 

 

מה המשמעות האמיתית של ביצוע מעשה למנוע חקירה או הליך שיפוטי?

עבירת שיבוש הליכי חקירה אשר נמצאת בסעיף 244 לחוק העונשין הינה עבירת מיוחדת אשר נמנית על עבירות "המטרה" בחוק העונשין.

על המדינה להוכיח בבית המשפט כי לאותו אדם היה יסוד נפשי של מטרה או מניע לגרום להכשלת החקירה.

במידה והוא עשה את המעשה באדישות מבלי שהייה לו מניע או כוונה להכשיל את החקירה והחקירה כן הוכשלה, הוא יזוכה על ידי בית המשפט עקב אי הוכחת היסוד הנפשי. על כן, על המדינה להביא לבית המשפט בהתאם לסעיף 90ב לחוק העונשין, ראיות למקרים בהם לאותו נאשם הייתה כוונה אמיתית לגרום להכשלת ההליך השיפוטי והחקירתי.

 

 

חזרתי מתלונה כנגד בן זוגי, האם זו עבירה של שיבוש הליכי משפט?

שאלה מאוד מורכבת שאין עליה תשובה ברורה. פעמים רבות מגיעות נשים ומתלוננת נגד הבעלים שלהן על אירועי אלימות שאכן קרו, אך לאור לחץ משפחתי, פחד מהלא נודע, אהבה ועוד דברים אחרים, אותן נשים חוזרות ומבקשות להסיר את התלונה. עולה השאלה, האם הן הכשילו הליך והאם יש מקום להעמיד אותן לדין.

 

בפועל, לא מעמידים לדין כי המדינה לוקחת בחשבון שחלק מהחזרה מהתלונה נובעת עקב לחץ מצד משפחתו של הבעל ופחד מכך.

ישנם מקרים בודדים שכן מעמדים לדין, אבל זה שעולה כי האישה מסרה תלונת שווא מלכתחילה וזאת על מנת לזכות בנקודות למשל בבית הדין הרבני או בדברים אחרים. אז במקרים כאלו במידה ויש מספיק ראיות, מעמידים את האישה לדין.

 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה