ראיות לכאורה בהליך המעצר|עו"ד איתי שוחט

המילה לכאורה נשמעת פעמים רבות בעת שעולים נושאים משפטיים לדיון ציבורי. עורכי הדין הפלילים ואף המראיינים, נוטים לעשות שימוש נרחב במונח לכאורה.

זה בוודאי מאוד שכיח לשמוע את כתב הפלילים מציין: כי על פי כתב האישום, הנאשם לכאורה רצח את שותפו לדירה............. מיד לאחר מכן, נשמעת תגובת העורך הדין הפלילי, אשר בראש ובראשונה מציין , כי אומנם עסקינן בעבירת רצח לכאורה, אך הוא בטוח בחפותו של מרשו.

אז מה המשמעות של המילה לכאורה ומה תפקידה בכל הנוגע לשאלת המעצר.

ראייה לכאורה:

ראייה הינו כלי משפטי אשר מאפשר לבית המשפט לקבוע ממצאים שבעובדה על סמך עדות או מסמכים בהליך המשפטי (לקריאת מאמר על ראיות נסיבתיות לחץ כאן)

על מנת שבית המשפט יקבע ממצאים, על העדות לעבור בכור ההיתוך המשפטי. קרי, עליה לעמוד במבחני קבילות לפי פקודת הראיות ובמידה והיא אינה עומדת במבחנים אלו, לא ניתן לעשות בה שימוש.

העדים אשר מביאים את הראיות בפני בית המשפט צריכים להיות נתונים לחקירה נגדית מטעם העורך הדין הפלילי וכן לחקירה ראשית מטעם הפרקליט/ה.

בסיום העדות, על בית המשפט להצליב בין העדויות השונות ולמצוא האם עולים סימני אמת מהעדות והאם ניתן להכשיר את הדברים כראייה לאמיתות תוכנם. (לקריאת מאמר על ההליך הפלילי לחץ כאן)

ורק בסוף על בית המשפט לשקול ולקבוע מה משקלה של הראייה, האם היא ראייה שניתן להרשיע על ידה לבד ללא שום ראיות נוספות, או שמא מדובר רק בראיית סיוע או בראיה מסוג חיזוק ויכול להיות שבכלל עסקינן בראיה מסוג דבר מה נוסף לצורך בחינת משקל הודאת חוץ של נאשם.

כל הדרך הזו שפורטה לעיל, דורשת זמן שיפוטי רב, העדת עדים רבים וכיו"ב.

הכלי המשפטי של ראיות לכאורה, מאפשרת לבית המשפט לקבוע ממצאים על סמך הראיות מבלי שנשמעו העדים ונערך דיון מעמיק וזאת אך ורק לצורך הליכי מעצר, תפיסת רכוש, הוצאת צווים שונים אך בשום שלב לא לצורך הכרעת דין וקביעת שאלת האשמה של הנאשם.

שימוש של ראיות לכאורה בהליך המעצר עד תום ההליכים:

כאשר המדינה מגישה כתב אישום בעבירה חמורה, יש באפשרותה על פי הוראות החוק, לפתוח בהליך נלווה של בקשת מעצר עד תום ההליכים.

בשלב זה, על העורך הדין הפלילי מטעם התביעה לפרוש בפני בית המשפט מסכת ראייתית לכאורית מספקת על מנת שבית המשפט יקנה סמכות לבחון האם יש מקום לעצור את הנאשם עד תום ההליכים או לאו (לקריאת מאמר מפורט בנוגע לדיני מעצר עד תום ההליכים לחץ כאן)

מנגד העורך הדין הפלילי של הנאשם, יעשה כל מאמץ למצוא בקיעים וסדקים בתשתית הראייתית ובכך למנוע מבית המשפט להיעתר לבקשת המדינה להורות על מעצר הנאשם.

בית המשפט בוחן את חומר הראיות הלכאורי תוך שהוא מניח לצורך הדיון כי כלל הדברים שעולים מפי העדים מהווים ראיה לאמיתות תוכנם. קרי, בשלב זה של המעצר, אין בית המשפט מעיד עדים או בוחן אותות שקר, אלא הוא יוצא מנקודת הנחנה משפטית כי כל הנאמר על ידי העדים אמת הוא. במידה וכל הנאמר מוכיח כי יש סיכוי רב כי הנאשם יורשע בדין, אזי בשלב זה בית המשפט עובר את המכשול הראשון המשפטי של רף הראיות לכאורה ועובר לבחינת חלופת מעצר.

מה קורה אם יש פגם בתשתית הראייתית הלכאורית של התביעה?

במקרה כזה, גם אם מדובר בעבירה חמורה שעל פניו בתי המשפט נוטים לעצור, כגון עבירות המתה (רצח, הריגה), עבירות מין חמורות וכן עבירות ביטחון, עדין בית המשפט יבחן אפשרות שחרור וזאת לאור הפגמים בתשתית הראייתית.(לחץ כאן לקריאת מאמר על מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלימות)

במידה והעורך הדין הפלילי יצליח ליצור מצב בו הוא מבטל לחלוטין את התשתית הראייתית של התביעה, אזי בית המשפט יורה על שחרור הנאשם ללא כל תנאי מגביל.

לחץ כאן למעבר להחלטות שיפטיות בדיני מעצרים בתיקים בהם הופיע עורך דין שוחט

 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה

זמין 24 שעות ביממה | 054-2801449 |schoat@gmail.com | פקס: 077-4703357