עבירות המתה

עבירות המתה הינן עבירות מרוכבות אשר מסדירות בחוק את העבירות אשר עצם ביצוען מוביל למוות.

 

ניתן לחלק עבירות המתה לשלוש משפחות עיקריות:

1. גרם מוות ברשלנות

2. הריגה

3. רצח 

חשוב לזכור, בכולן התוצאה הסופית היא קשה וטראגית, מותו של אדם. אך חשוב לזכור, כי השינוי נעוץ ביסוד הנפשי של מבצע העבירה ולא בתוצאה.

 

 

גרם מוות ברשלנות

כאמור גרם מוות ברשלנות מהווה את המדרג הנמוך ביותר בעבירות ההמתה והעונש הקבוע בצידו הינו שלוש שנות מאסר.

על המדינה להוכיח כי מבצע העבירה התרשל במקום בו היה עליו לפעול בצורה אחרת וכל זאת מבחינת היסוד הנפשי.

לדוגמא, מקרה בו חברה אשר מקימה במות מתרשלת בתפקידה והבמה קורסת וכתוצאה מכך נגרם מותו של אדם. דומאות מהחיים ניתן למנות את:אסון המכביה, אסון אולמי ורסאי וכיו"ב.

במדינת ישראל, חלק גדול מתיקי הגרם מוות ברשלנות מיוחסים לנהגים. בין היתר באי ציות לרמזור אדום או לשלטי תנועה אחרים, נסיעה במהירות מפורזת וכיו"ב.

 

 

הריגה

עבירת ההריגה הינה האחות הקטנה של עבירת הרצח. על מנת להיות מורשע בעבירת ההריגה על המדינה להוכיח כי למבצע העבירה הייתה כוונה לגרום למותו של אדם. לאמור, כוונה מבחינת היסוד הנפשי. אם כן עולה השאלה, איך זה יכול להיות שאדם שנוהג שיכור ודורס אדם אחר מורשע בעבירת הריגה , הרי בוודאי שאין לו כוונה לגרום למותו של אדם אחר.

בניגוד לעבירת הרצח, הלכת הצפיות חלה על עבירות הריגה. אדם שעולה שיכור על ההגה, צריך לצפות כי עקב כך הוא יכול להוביל למותו של אדם, ועל כן עת הוא נכנס לרכב לנהוג תחת השפעת אלכוהול, היסוד הנפשי של כוונה מתקיים אצלו.

פעמים רבות, מורשעים נאשמים בעבירות הריגה לאחר שהמדינה לא הצליחה להוכיח את היסודות של עבירת הרצח (פירוט יובא בהמשך). 

עיקר ההבדל בין עבירה ההריגה לבין עבירת הרצח זה העדר קנטור ויסודות ההכנה שהם כאמור מהווים את הרכיבים של היסוד הנפשי המכונה "כוונה תחילה"

 

 

עבירת הרצח

על מנת להוכיח את יסודות עבירת הרצח, על המדינה להוכיח מבחינת היסוד הנפשי שלושה מבחנים מצטברים.

א. העדר קנטור

ב.הכנה

ג.הרצון להמית.

 

לאמור, על המדינה להוכיח בראש ובראשונה כי הקורבן לא קינטר את הנאשם. אין משמעות האמירה קינטור כי הקורבן קילל את הנאשם, אלא על פי הפסיקה צריך כי הקורבן יבצע מעשה "אשר יוציא מהכלים" את האדם הסביר. לדוגמא, פגיעה מינית בקורבן או במישהו קרוב אליו, הפעלת אלימות מתמשכת (פס"ד כרמלה בוחבוט)וכיו"ב. הכלל השני הינו הכנה, לאמור, הנאשם מתכונן ומכין את עצמו לקראת ביצוע עבירת הרצח. ניגש לחנות ורוכש סכין או אקדח. מכין מלכודת עבור הקורבן, אורב לו בסמטה וכיו"ב.

המכשול האחרון שעל המדינה לחצות הוא כמובן הכוונה להמית. את הכוונה להמית ניתן ללמוד ממקומות הפגיעה בקורבן. למשל דקירה בצוואר או בחזה תלמד על כוונה להמית אל מול דקירות ברגליים או בעכוז.

גם שימוש במטען רב עוצמה יכול ללמד על הכוונה להמית. 

 

 

האם צריך להוכיח קשר בין מותו של האדם לבין העבירה?

בוודאי, קשר כזה נקרא קשר סיבתי. יש צורך להוכיח הן קשר סיבתי עובדתי, קרי שהמעשים של הנאשם הובילו למותו של המנוח. לדוגמא, ירי באדם שמוביל למוות. הוכחה זו נעשית באמצעות חוות דעת פתולוגית והיא מהווה את הקשר הסיבתי העובדתי. קושי בקביעת קשר סיבתי עובדתי מתעורר במקרים הבאים: א. העדר גופה. ב. מציאת הגופה זמן רב לאחר ביצוע הרצח. ג. מחלות כרוניות ומסכונות חיים מהם סבל הקורבן.

קשר סיבתי נוסף, הוא כאמור, קשר סיבתי משפטי, פה יש צורך להוכיח שלא רק שהמעשים של הנאשם הובילו לרצח, אלא שיש קשר משפטי לכך.

אתן דוגמא קצרה, פלוני מחליט לחסל את אלמוני. לצורך כך הוא נוסע לחנות לרכוש נשק לפתע אלמוני קופץ לכביש ופלוני פוגע בו והורג אותו. על פניו מעשיו של פלוני הובילו למותו של אלמוני, כך שמבחינת הקשר הסיבתי העובדתי יש קשר, אך מבחינה משפטית אי אפשר להוכיח זאת, כי אין קשר בין מעשיו של פלוני ליסוד הנפשי של רצח.

 

 

 

עבירות ההמתה כוללת בצידן מאסר עולם חובה בעבירות רצח, ומרבית הסיכויים שגם בעבירות גרם מוות ברשלנות והריגה במידה ותהיה הרשעה התיק יסתיים במאסר בפועל. על כן , חשוב לשכור עורך דין כבר בתחילת הדרך אשר מתמצא בסדרי הדין והראיות ובעבירות אלו ככלל.

 

 

צרו קשר בכל עת גם בשעות הקטנות של הלילה 054-2801449 ובכך תבטיחו לעצמכם חליפה משפטית ראויה